לפני כמה שבועות נסעתי בשדות עם חברה לכיוון מסיבת טבע.
הימים היו עוצמתיים ושלל אירועים קרו כאחת, מבקשים התנהלות רגשית ממוקדת ובהירה על מנת לצלוח אותם בתדר גבוה.
באחד הסיבובים בדרכי הכורכר, בין מטעי תמרים מצד אחד ואורות ההרחבה הקיבוצית המרצדים על מטעי עצים בצד המקביל, שם , נסענו אל מול ינשוף שעמד על הדרך ולא זז. הוא הביט בי עמוק אל תוך הוויתי ועף באיטיות ואמון ברוח הטובה כשהתקרבנו. המשכנו לנסוע אך נשימתי נעתקה, הבנתי שקרה כאן רגע, ניתן כאן סימן.
אחרי ימים של שקט והתבוננות פנימית שהגיעו, שינויים עמוקים בחיים ובחירות אמיצות, אני יודעת שרפואת הינשוף שקבלתי היתה מעבר לסימן, כי אם ברכה. ברכה לימים של ראייה מעבר לאשליה, של בהירות, ימים של תנועה מתוך חוכמה.
הינשוף ורוח הלילה והלבנה, האיכות הנקבית של הבריאה, המים, האדמה. תן לי לנוע עם חוכמת האדמה, לנשום סודות בריאה באור הלבנה, ולראות מתוך השקט, את האור בבהירות.
